בשבועות האחרונים התמקדנו, בתכנית מנדל למנהיגות מקומית בעפולה, בסוגיית "שוויון ואי-שוויון" כחלק משאיפתנו להרחיב את המבט לסוגיות חברתיות מהותיות ועקרוניות. בלב התקופה ערכנו סדרה של מפגשים בהנחיית אנשי התיאטרון רננה רז ועופר עמרם ללמידת בג"ץ טבקה ולהפקת רצועת שידור על הבג"ץ החשוב הזה. עתירת עמותת טבקה (משפט וצדק לעולי אתיופיה) עסקה באי-קבלתם של תלמידים עולי אתיופיה למוסדות חינוך דתיים מוכרים שאינם רשמיים בעיר פתח תקוה. העתירה הוגשה נגד עיריית פתח תקוה ומשרד החינוך, ובשנת 2010 הכריע בג"ץ במענה לעתירה כי הזכות לשוויון בחינוך גוברת על הזכות לחינוך ייחודי.
"סירובם של מוסדות חינוך באשר הם – בלי שים לב למעמדם במערכת החינוך – לקבל למסגרותיהם תלמידים בשל שיקולים של מוצא או השתייכות עדתית-קבוצתית עומד בניגוד חזיתי לעקרונות ולערכי היסוד של השיטה החוקתית-דמוקרטית בישראל, המחייבים בלא אבחנה את כל תושביה. תופעת אי השוויון והפליה בחינוך הן פסולות מן היסוד, ומחייבות את הרשויות המוסמכות לפעול בנחישות כדי לבערן, ולמצות לצורך כך את מלוא הסמכויות שהחוק הקנה בידיהן".
ביקשנו לערב את רננה רז ועופר עמרם בעבודתנו בעקבות ההיכרות עם "השימוע" – מחזה שבו הם קוראים את פרוטוקול השימוע שנערך למורה אדם ורטה על-ידי משרד החינוך ורשת אורט, משום שהביע דעות פוליטיות בזמן שיעור בכיתתו. במחזה השחקנים מחליפים תפקידים ומייצגים בכל פעם את נקודת המבט של צד אחר בסיפור הפרשה. הצענו להם לקיים עבודה קבוצתית מסוג זה ללמידת בג"ץ טבקה והשלכותיו. בהנחייתם, הקבוצה קראה לעומקם פרוטוקולים של דיוני בית המשפט, ועדת בס, ועדת החינוך בכנסת וכן התכתבויות בין עמותת טבקה, משרד החינוך, עיריית פתח תקווה והורי הילדים. כחלק מתהליך העבודה ערכו העמיתים גם הקלטות בסביבות המשפחתיות והחברתיות שלהם על מופעים של אי-שוויון ואפליה מסוגים שונים. בסיום התקופה ערכו רננה רז ועופר עמרם רצועת שידור המסכמת את לימודי בג"ץ טבקה ובנויה מהקלטת סיפור האירוע באמצעות קולותיהם של חברי הקבוצה.
